"רצינו להציג את פשעי משפחת סאקלר"
"רצינו להציג את פשעי משפחת סאקלר"
המשפחה, בעלת חברת התרופות פרדו ומשווקת הכדור הממכר אוקסיקונטין, זכתה בהגנה מבית המשפט האמריקאי על מעורבותה במגיפת האופיאודים שהרגה חצי מיליון אמריקאים. אך את מה שלא עשו השופטים עושות עכשיו שתי סדרות מדוברות של נטפליקס והולו שמציירות דיוקן מזעזע של משפחה הטובעת בחמדנות וחוסר רצון לקבל על עצמה שמץ של אחריות, או להביע ולו מעט צער על מה שחוללה
בעסקת טיעון, שהתקבלה בחודש שעבר בבית המשפט הפדרלי של מדינת ניו יורק, נקבע כי בני משפחת סאקלר — הבעלים של חברת התרופות פרדו פארמה (Purdue Pharma) — יהיו מוגנים מפני תביעות פליליות, ולא יודו באחריותם למגיפת האופיואידים בארצות הברית. המגיפה החלה בסוף שנות ה־90 כאשר תרופות משככות כאבים וממכרות שיש בהן מרכיב של אופיום — ובראשן אוקסיקונטין שפרדו קידמה בכל פלטפורמה — נרשמו בתדירות גבוהה לטיפול בכאבים, מה שהביא לעלייה בשימוש באופיואידים. בין 1999 ל־2020 מתו כמעט חצי מיליון אמריקאים משימוש יתר בתרופות אלו.
במשפט נקבע כי הסאקלרים לא יצטרכו להביע התנצלות על חלקם במגיפה (אף שחברתם, פרדו פארמה, הודתה באשמה בעבר) אבל ישלמו 4.3 מיליארד דולר לגופים העוסקים בשיקום ובמכוני גמילה בקהילות שנפגעו קשות מהמגיפה. הם יאלצו לוותר על הבעלות על חברת פרדו, אבל יהיו מוגנים משפטית ויישארו אחת המשפחות העשירות ביותר בארה"ב.
בינתיים משרד המשפטים האמריקאי הגיש ערעור ועצר את פסק הדין מלהתממש, ובמקביל הגורל התדמיתי של בני משפחת סאקלר, שיכול גם להשפיע על קבלת החלטות משפטיות, הועבר לזירה התרבותית ולדעת הקהל.
לפני כשבועיים עלתה לשידור, בשירות הסטרימינג הולו, הדרמה הראשונה על המגיפה והמשפחה: "Dopesick" המצוינת מציגה את תהליך קבלת ההחלטות במשרדי פרדו, סביב שולחן האוכל היוקרתי של משפחת סאקלר, וכן את הקהילות שבהן השימוש במשכך הכאבים ריסק את המרקם החברתי. הסדרה מצטרפת לסדרות נוספות על משפחות עשירות מופלגות המתעשרות מסבל של אחרים, כמו "יורשים", גם היא משתלבת עם רוח הזמן.
במקביל לסדרה הזאת, בת שמונת הפרקים בהשראת ספרה של בת' מייסי, גם בנטפליקס עובדים על מיני־סדרה משלהם על האחראים למגיפה ושמה "Painkiller" (המבוססת על ספר בעל אותו שם של כתב "ניו יורק טיימס" בארי מאייר), ולפני שבועיים נודע כי טיילור קיטש ואנה קרוז יצטרפו לאוזו אדובה ומתיו ברודריק כשחקנים בסדרה. קדמה לשתי היצירות הבדיוניות האלה, אבל ממש בכמה חודשים, הסדרה התיעודית בת שני הפרקים המקיפים של זוכה פרס האוסקר והאמי אלכס גיבני "פשע המאה", ששודרה גם כאן ב־HBO (אצלנו ב־HOT, yes וסלקום tv), שמאשימה לא רק את חברת פרדו, אלא את חברות התרופות הגדולות ואת הרגולטורים הממשלתיים המאשרים את מוצריהם.
במקביל, באפריל השנה, יצא הספר של חתן פרס פוליצר פטריק ראדין קיף, "אימפריה של סבל", שחושף אלפי מסמכים, הכוללים תכתובות ומסמכים שמספקים הצצה לדרכי החשיבה והפעולה של בני משפחת סאקלר. הספר "מצייר דיוקן מזעזע של משפחה הטובעת בחמדנות וחוסר רצון לקבל על עצמם שמץ של אחריות או להביע אפילו קצת צער על מה שחוללה", נכתב בביקורת על הספר ב"ניו יורק טיימס".
"רצינו להציג את הפשעים של בני המשפחה", אמר יוצר "דופסיק" דני סטרונג. "במובנים רבים רציתי שהסדרה תשמש כמשפט שחברת פרדו פארמה לא עמדה בו".
גם אם אינה אחראית בלעדית למגיפה משפחת סאקלר — מי שהוגדרה על ידי הקונגרס האמריקאי כ"משפחה המרושעת ביותר באמריקה" — היא בהחלט זו שהרוויחה הכי הרבה ממנה. בחשבון הסופי מדובר בכ־13 מיליארד דולר רווחים מהתרופה הספציפית אוקסיקונטין שאותה קידמה פרדו באגרסיביות גם כאשר ידעה שהיא ממכרת.
החזית נגד המשפחה דרך ספרים, סרטים וסדרות משמעותית משום שמשפחת סאקלר היא פטרונית של מוסדות תרבות, והמורשת שלה בתחום זה חשובה לה. חלק מהמוסדות היוקרתיים אמנם ניתקו איתה קשר, כמו מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק שהודיע כי לא יקבל כספי תרומות ממנה יותר, ויש מי שאף הסירו שלטים הנושאים את שם המשפחה כך למשל עשה אגף במוזיאון הלובר בפריז — בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב על שם משפחת סאקלר טרם עשו את זה.
הוכחה לכמה שדעת הקהל חשובה לבני המשפחה מתבררת בספר "אימפריית הסבל". שם מסופר כיצד כאשר באפריל 2019 סיפר ג'ון אוליבר, מנחה תוכנית הסאטירה העיתונאית "השבוע שעבר", על מעללי משפחת סאקלר, ועורר את זעם הציבור נגדה, היתה מישהי מהמשפחה שהחליטה להשמיע את קולה. לא, לא נגד מעשי המשפחה, אלא נגד אוליבר. ג'קלין סאקלר ניסתה קודם לגרום לביטול השידור. משלא הצליחה, כך מסופר בביקורת על הספר ב"ניו יורק טיימס", "שלחה אי־מייל לשאר בני המשפחה ובו קוננה על כך שהתוכנית של אוליבר היא האהובה ביותר על בנה, והתלוננה שתשומת הלב של התקשורת מתערבת בסיכויי ההצלחה שלו בתיכון. 'חיי ילדים נהרסים', כתבה, מבלי להבין כמה שהיא נשמעת מנותקת ופריווילגית".
5 צפייה בגלריה
מפגין במנהטן נגד הסדר הטיעון שמגן על משפחת סאקלר מכל תביעה פלילית עתידית. גם אחרי המשפט המשפחה תישאר אחת העשירות בארה"ב
(צילום: גטי)
חלק מבני משפחת סאקלר מנסים להגן על הפלג שלהם של המשפחה ועל התרומות הפילנתרופיות שלהם. ג'יליאן סאקלר כתבה מאמר ב"וושינגטון פוסט" שבו הסבירה כי החלק שלה של המשפחה מעולם לא היו מעורב או הרוויח מיצירת אוקסיקונטין של פרדו פארמה, ששייך לצד השני של המשפחה. בתה החורגת, אליזבת סאקלר, גם הצהירה כי החלק שלה מהמשפחה לא הרוויחה אגורה מהתרופה, שהומצאה אחרי שחלקה מהמשפחה נקנה על ידי החלק השני, לאחר מותו של מקים השושלת ארתור סאקלר ב־1987. היא מאשימה את שני אחיה של אביה, מורטימור וריימונד, כאחראים למגיפה ומכנה אותם "מעוררים סלידה מבחינה מוסרית".
גם בסדרה "דופסיק" בהולו מודגשים הסדקים שנפערו בתוך המשפחה, אבל נדמה שזה נבע מזלזול בממציא התרופה, ריצ'ארד סאקלר (שאותו מגלם מייקל סטולברג), שלפחות במידה מסוימת, ולפי הסדרה, האמין שמה שהוא עושה הוא לא רק חמדני אלא גם מועיל לאנשים להתמודד עם כאב פיזי. גם אם יש בו מן המדען המטורף, ולא מעט מן הרצון להרוויח כסף כדי להוכיח לאביו שהוא ראוי.
5 צפייה בגלריה
הספרים "פיין קילר" "ואימפריה של סבל". חושפים אלפי מסמכים ותכתובות של בני משפחחת סאקלר
הסדרה, שבה מככב מייקל קיטון ("בטמן", "בירדמן") כרופא שמבלי משים רושם לאנשים בקהילתו את הכדור, מרתקת ומעמיקה. היא מתהדרת בצוות שחקנים מרשים הכולל גם את פיטר סאארסגארד ("חשיפה", "האשמה") כתובע מטעם הפרקליטות שחוקר את אחריותה של חברת התרופות, קייטלין דבר ("לא ייאמן"), ככורת פחם שמתמכרת לה ואת שני הפרקים הראשונים ביים בארי לווינסון ("איש הגשם"). יש בה רגעי חולשה הקשורים לאופן שבן מוצגים הסאקלרים. רגע כזה הוא כאשר אבי אימפריית הרוקחות ריצ'רד סאקלר מציג לבן משפחה אחר את רצונו למכור את הכדור בגרמניה כי דרכה אפשר להתשלט על כל אירופה. הוא עושה את זה בהצבעה על מפת עולם גדולה התלויה בחדר ישיבות (כאילו מרמז למישהו אחר שהיו לו רצונות להשתלט על העולם). יהדותה של משפחת סאקלר לא מוזכרת בשלושת הפרקים הראשונים, אבל לפחות דמות אחת במשפחה היא ממש קריקטורה של יהודייה ניו יורקית בקולה והתנהגותה.
"דופסיק" גם מפנה אצבע מאשימה לעוד גורמים, כמו אל בתי חולים ורופאים שמשתמשים במידע המניפולטיבי של חברות התרופות מבלי לחקור דבר בעצמם; וגם אל נציגי המכירות שמוכנים לעשות הכל כדי למכור את המוצר לרופאים, בלי קשר לעובדה שהמוצר הזה הוא תרופה שיכולה להיות מסוכנת; ואף למנהל המזון והתרופות האמריקאי ה־FDA, שמיהר לאשר את הכדור למרות הסכנה שבהתמכרות אליו. עניין זה יגרום לאי נוחות ולהרהורים גם בקרב מי שמאמינים בלב שלם בחיסונים, על האופן שהמוסד הממשלתי האמריקאי הזה מאשר שימוש במוצרים של חברות פארמה גדולות גם בזמן מגפת הקורונה.
